הרופא יוצר חתך בחניכיים ופתח בעצם הלסת לתוך הסינוס. דרך הפתח מוחדרים החומרים לבנית העצם החדשה (תחליפי עצם). בסיום התהליך החתך נתפר ונסגר ע”י הרופא.
קיימים סיכונים נוספים בניתוח זה אך הם נדירים ביותר. אחד מסיכונים אלה הוא למשל דלקת או חוסר התאמה בין עצם הלסת לעצם המושתלת.
בעוד שיש אנשים שיהססו לעבור הליך הרמת סינוס, חשוב לציין שנהלים אלה הפכו לנפוצים ביותר בעשור האחרון, כי בימינו, רבים בוחרים בהשתלת שיניים כתחליף אידיאלי לשיניים החסרות.
בדיקות אלו הנן הכרחיות לפני הרמת הסינוס שכן לפיהן הרופא ידע להעריך מה מצבו של הסינוס.
הליך זה מתבצע עבור מטופלים שאינם נמצאו מתאימים לבצע טיפול של השתלת שיניים בגלל שהעצם שלהם לא הייתה רחבה מספיק.
גם זיהום הוא סיכון שקיים בכול הליך כירורגי. עם זאת, זיהומים מהרמת סינוס אינם נפוצים.
לאחר סגירת החניכים מתחילה תקופת ההחלמה וקליטת העצם החדשה תהליך האורך כתשעה חודשים.
המנתח מרים את החלק הגרמי לתוך חור הסינוס וממלא את החור בעצם המושתלת.
למטה (אחרי הרמת סינוס) – באדום מסומן הגבול התחתון הקודם של הסינוס, שהורם במהלך התקנת שני השתלים.
הפעולה המסורתית להרמת סינוס. הרופא המטפל נדרש להרים מתלה – ליצור פתח באמצעים כירורגיים ברקמה הרכה שבחניכיים, ופתח נוסף ברקמת העצם; על הפתח להיות מספיק גדול כדי שיאפשר לו גישה נוחה לאתר העבודה.
כיסוי אנטיביוטי – למשך מספר ימים למניעת זיהומים אפשריים.
דוקטור אידלמן יצחק
חוסר התאמה זה למד עוד למידע נוסף עלול לגרום למחסור באספקת דם. במקרים כאלה לא ניתן לבצע השתלה בכלל, מכיוון שאין עצם חיה שתוכל לשמש בסיס לשתל, ובעצם הגוף דוחה אותו.
אז מה זה באמת הרמת סינוס? איך מבצעים את הדבר? האם זה הליך מסוכן? על כך ועוד במאמר שלפניכם.